זהר

תתקה) האי רוחא, איהו אקרי אפריר"א. עפרא דקיטמא. דלא עביד תולדין ואיבין לעלמין, בגין דהאי איהו עפרא דקיטמא. ואע"ג דאקרי עפר, לאו איהו עפרא קדישא, דעביד איבין, ואקרי עפרות זהב. אלא כמה דאת אמר, מעפר שרפת החטאת. ודא הוא עפר שרפת החטאת, וסימנא דא אתיא בתרין סטרין, חד, בגין דאיהו כליל בהאי חטאת, רזא דההוא חויא תקיפא. וחד, דכד ב"נ עביד חטאת, איהו אתקיף להאי עפר, ושלטא בעלמא.

פירוש הסולם

תתקה) האי רוחא איהו וכו': רוח הזה נקרא אפריר"א, שהוא עפר מאפר, שאינו עושה תולדות ואיבים לעולם משום שהוא עפר מאפר. ואע"פ שנקרא עפר, אינו עפר הקדוש העושה פירות, שנקרא עפרות זהב, אלא כש"א, מעפר שריפת החטאת, הרי שאפר נקרא עפר, וזה, הוא עפר שרפת החטאת, והסימן שבמקרא הזה בא בב' אפנים. אחד, משום שרוח ההוא כלול בחטאת, שהוא סוד הנחש החזק שנקרא חטאת. ואחד, כשהאדם עושה חטאת, דהיינו שחוטא, הוא מחזק את העפר הזה, והוא שולט בעולם.